"חופש" פסח נקודה בזמן.

למילה חופש משמעויות משתנות. בהקשר לזמן, למקום, לאופי היומיום שלנו. עבורי, חופש מתקשר היום בעיקר להיותי אמא. חופש עבורי זה התרגול שלי. במהלך פסח, לימדתי פחות מבדרך כלל. לכן התאפשר לי לתרגל את "התרגול שלי" יותר. בימים רגילים אני "מצליחה" להכניס תרגול אחד נוסף בשבוע במקרה הטוב ומחשיבה את השיעורים שאני מלמדת כתרגול. אבל זו פשרה שהרי כשאני מלמדת, אני לא עושה את התנוחות באמת עד הסוף, אני מדברת בזמן השיעור ומדגימה- הנשימה היא לא מלאה, הקשב הוא לא לגוף שלי אלא לשלכם.ן, התרגול הוא אחר לגמרי. בימים האחרונים, נהניתי מהחופש לחזור לתרגול שלי. הצלילה חזרה, חידדה לי באיזו עוצמה התרגול חסר לי אבל גם מילאה אותי בתחושת זכות גדולה ושמחה. שהרי, יש לי תרגול לחזור אליו- יש לי בית. מורים.ות (לא רק ליוגה) עוסקים.ות כל כך הרבה בהעברת הידע, בהוראה, ולעתים אנו שוכחים או לא מתפנים לתחזק ולטפח את התרגול שלנו. ההנאה הגדולה מהתרגול בימים האחרונים הזכירה לה שהבסיס להוראת היוגה היא קודם כל תחזוק התרגול העצמאי שלי. להיזכר שוב באזורים בגוף ששכחתי שמרתקים אותי, להשקיע בלהעמיק את התנוחות עוד ועוד. להתענג על המאמץ והרפיית המאמץ, על ההשתרשות והנשימה האינסופיות. בזמן הת

רגול, העולם שבחוץ מיטשטש. והעין הפנימית נדלקת. עבורי, תשומת הלב משוקעת בחיבור בין השתרשות והתרחבות כפות הידיים והרגליים לקרקע לבין האפשרות של הגוף הפנימי להיאסף ולהימתח לצמוח כלפי פנים. אני לפתע יודעת שיש אמת בקריאת כפות הידיים, ובטיפול דרך כפות הרגליים, שכן הכל מחובר, כל מגע, הישענות משאירים חותם. מדיטציה של גוף זז. מדיטציה בשבילי היום היא לא בהשתוקקות לנפרדות מהגוף, לחוויה שהיא חוץ גופית, נשגבת, התנתקות מהקיום הגשמי. מדיטציה בשבילי היא להיות בגוף. חזק חזק חזק בגוף, במשמעות הכי עוצמתית שלו. אני גוף- אין חוויה שהיא טרנסצנדנטית והשאיפה אליה היא בזבוז בעיני. המחשבות-הדיבור- הם מאבדים משמעות בנתק מהגוף שלנו. יוצרת חיבורים חיבורים. בתוכי פנימה. וממני אליכם.ן החוצה. זה התרגול שלי. החופש שלי. בנקודה הזו בזמן. תרגול של אמא. של מורה ליוגה. מה התרגול שלכם.ן? והחופש? ניפגש בסטודיו שרי